פסק-דין בתיק ת"א 40841-05

המחלוקת בתיק זה נסובה סביב שאלת זכותו - או אי זכותו - של המינהל לגביית דמי היתר בגין מתן הסכמה לתוספת בנייה, במקרקעין המוחכרים לתובעים.

רקע עובדתי

1.         התובעים הינם החוכרים הרשומים, למן שנת 1993,  של משק עזר הידוע כחלקה 274 בגוש 6177 והמצוי ברח' הבנים 26, בכפר אז"ר (להלן: " המקרקעין" או " החלקה"). שטחה הרשום של החלקה הינו 1,048 מ"ר.

2.         הבעלות במקרקעין רשומה על שם קרן קיימת לישראל (להלן: " קק"ל") המנוהלת על פי דין באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (להלן: " המינהל").

3.         את זכויותיהם בחלקה רכשו התובעים, בשנת 1992, מהחוכרים הקודמים ה"ה שולמן עודד ומיכל (להלן: " החוכרים המקוריים"). אלה האחרונים חכרו את המקרקעין מקק"ל לתקופה של 49 שנים, החל מיום 1/4/1962 וכלה ביום 31/3/2011, בהתאם לחוזה חכירה מיום 4/9/69 (להלן: " חוזה החכירה" או " החוזה").

            זכויות החכירה במקרקעין הועברו במלואן לתובעים, אשר קיבלו על עצמם את מלוא הזכויות והחובות הכלולות בחוזה.

4.         זאת לדעת, כי במועד רכישת הזכויות, כאמור, היה בנוי על החלקה מבנה בשטח כולל של 104.16 מ"ר (להלן: " המבנה הישן") אשר נבנה בהתאם לתוכנית שבתוקף (תממ/2) משנת 1964, אשר התירה בניית מבנה אחד (חד קומתי) בשטח של 120 מ"ר + 15 מ"ר מבנה עזר (להלן: " תממ/2").

5.         בחודש מאי 1998, פנו התובעים למינהל בבקשה להריסת המבנה הישן ולהקים תחתיו מבנה חדש, הגדול בשטחו מזה הישן (להלן: " המבנה החדש"). המינהל התנה הסכמתו לבקשה בתשלום דמי היתר בסך 134,758.42 ש"ח, המהווים 66% מן ההפרש שבין ערך המקרקעין במצבם הקודם (המבנה הישן) לבין ערכם של אלה, בהתאם לשטחו של המבנה החדש (למעט שטח של 160 מ"ר). דמי ההיתר שולמו ביום 27/8/98 והסכמת המינהל ניתנה.

6.         בחודש אוגוסט 1993 פנו התובעים למינהל, בשנית, בבקשה לתוספת בנייה למבנה החדש (להלן: " תוספת הבנייה"). המינהל התנה הסכמתו, אף הפעם, בתשלום דמי היתר בסך 271,498.37 ש"ח, המהווים 91% משווי תוספת הבנייה המבוקשת.

            בהתאם להחלטת השמאי המחוזי מר יצחק עדן מיום 16/12/04 (להלן: " השמאי המחוזי") - במסגרתה של השגה שהוגשה על ידי התובעים על גובה השומה - תיקן המינהל את שומתו והעמיד את גובה דמי ההיתר על סך 228,910.48 ש"ח.

            דמי ההיתר לא שולמו והסכמת המינהל לתוספת הבנייה לא ניתנה.

7.         ביום 23/5/05 פנו התובעים, באמצעות ב"כ, למינהל בדרישה להשבת דמי ההיתר ששולמו על ידם בגין הסכמת המינהל לבניית המבנה החדש וכן לקבלת אישור כי האחרון לא יגבה דמי היתר בגין תוספת הבנייה.

            המינהל סירב לדרישות התובעים ומכאן התביעה.

8.         על  מנת  שיקל  לקורא  להבין  את  טענות  הצדדים  וההכרעה  במחלוקת   בתיק  דנן,   להלן החלטות מועצת המינהל הרלבנטיות (להלן: " החלטות המועצה") אליהן התייחסו הצדדים -

א.         החלטה מס' 479 מיום 31/12/90 (להלן: " החלטה 479") שעניינה בנייה למגורים בנחלות ובמשקי עזר.

ב.         החלטה מס' 737 מיום 17/12/95 (להלן: " החלטה 737") העוסקת בהרחבות למגורים בישובים חקלאיים.

ג.          החלטה מס' 989 מיום 29/8/02 (להלן: " החלטה 989"), אשר עניינה בנייה למגורים בנחלות ובמשקי עזר, המהווה תיקון להחלטה 479.

העתירה וטענות הצדדים

9.         בתביעה שבכאן עתרו התובעים להורות על השבת דמי ההיתר ששולמו על ידם למינהל, בגין הבקשה משנת 1998 לבניית המבנה החדש (להלן: " הבקשה מ-1998") וכן להצהיר כי האחרון מנוע מלדרוש תשלום דמי היתר בגין הבקשה לתוספת הבנייה משנת 2003 (להלן: " הבקשה מ-2003").